הנחה בארנונה למרתפים נקבעת בצו הארנונה של כל רשות. יש רשויות שסופרות רק חלק משטח המרתף או מחייבות אותו בתעריף נפרד, ויש שמחייבות אותו כמו שאר הדירה. אם החיוב שגוי, אפשר להגיש השגה בתוך 90 ימים מקבלת הודעת התשלום.
הנחה בארנונה למרתפים: מתי היא חלה ואיך בודקים
בישראל אין הנחה ארצית אחידה בארנונה למרתפים. כל רשות מקומית קובעת בצו הארנונה השנתי שלה אם מרתף בבית מגורים נכלל בשטח לחיוב, אם רק חלק ממנו נספר ואם הוא מחויב בתעריף נפרד ונמוך יותר. לכן כדי לדעת אם מגיעה לכם הנחה, מתחילים בצו של הרשות שבה נמצא הנכס, לשנת החיוב הרלוונטית.
"הנחה בארנונה למרתפים" היא בדרך כלל אחד משני דברים. הראשון הוא הקלה שקבועה בצו עצמו: המרתף נמדד או מתומחר אחרת משאר הדירה, בתנאי שהוא עומד בהגדרות שבצו. השני הוא תיקון של חיוב שגוי: המרתף נמדד בטעות, סווג בסיווג לא נכון או חויב כמגורים אף שהשימוש בו שונה.
במקרה השני מתקנים את החיוב בהשגה למנהל הארנונה. לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), אפשר להשיג על טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו, בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת התשלום.
הנחות אישיות, כמו הנחה לפי הכנסה, נכות או גיל, הן נושא נפרד. הן ניתנות למחזיק בנכס בגלל מצבו האישי, בלי קשר למרתף. עליהן אפשר לקרוא בהסבר על זכאות להנחה בארנונה.
| שלב | מי מחליט | המועד בחוק | סעיף |
|---|---|---|---|
| השגה על הודעת התשלום | מנהל הארנונה | 90 ימים מיום קבלת הודעת התשלום | 3(א) |
| תשובה להשגה | מנהל הארנונה | 60 ימים מקבלת ההשגה. אם לא השיב בזמן, ההשגה נחשבת כאילו התקבלה, אלא אם ועדת הערר האריכה את המועד ב־30 ימים לכל היותר | 4 |
| ערר על תשובת המנהל | ועדת ערר | 30 ימים מיום מסירת התשובה | 6(א) |
| ערעור על החלטת ועדת הערר | בית המשפט לעניינים מינהליים | המועד לא קבוע בחוק הזה | 6(ב) |
מקור: חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976
ארנונה על מרתף: מה בודקים בצו המקומי
צו הארנונה קובע את התעריפים לפי סוג הנכס, השימוש בו ולעיתים גם לפי אזור החיוב בעיר. מרתפים מופיעים בו בדרך כלל באחד משני מקומות: בהגדרות שבתחילת הצו, שבהן נקבע מה נחשב שטח לחיוב, או בטבלת התעריפים, כשורה נפרדת לצד שטחי המגורים.
הצווים שונים זה מזה. אלה סוגי התנאים שכדאי לחפש בהם:
- הגדרה פיזית: צווים רבים מגדירים מרתף כחלק מבניין שרובו מתחת למפלס הקרקע. מרתף חלקי או קומה נמוכה בגובה הרחוב לא בהכרח עומדים בהגדרה.
- גובה: יש רשויות שמתנות את ההקלה בגובה תקרה מרבי. במקרה כזה צריך לדעת איך הצו מודד את הגובה, ואם התנאי חל על כל החלל או רק על חלק ממנו.
- שימוש: מרתף שמשמש לאחסון, לכביסה או למערכות טכניות מטופל לעיתים אחרת ממרתף שהפך לחדר שינה, למשרד או ליחידה מושכרת.
- כניסה וחיבור לדירה: בחלק מהצווים חשוב אם יש למרתף כניסה נפרדת מבחוץ, או שאפשר להגיע אליו רק מתוך הדירה.
אם בטבלת התעריפים אין שורה נפרדת למרתף, קראו את הגדרת המונח "שטח" בצו. שם תמצאו אם המרתף נכלל בשטח הכולל של הדירה ובאיזה אופן.
הרשויות מפרסמות את הצווים באתרים שלהן, ואפשר לאתר אותם גם ברשימת צווי הארנונה לשנת 2026 לפי עיר. ודאו שאתם קוראים את הצו של השנה שבה חויבתם, כי התעריפים מתעדכנים מדי שנה.
המסמכים שצריך להכין לפני הבדיקה
הכינו את הודעת החיוב לשנה הרלוונטית, פירוט של שטחי הנכס, תשריט המדידה של הרשות אם יש כזה, וצו הארנונה של אותה שנה. אם בחשבון מופיע רק שטח כולל, בקשו מהרשות פירוט שמראה איזה חלק ממנו מיוחס למרתף ובאיזה סיווג הוא מחויב.
תשריט המדידה מקשר בין החדרים בפועל לבין השטחים שנרשמו בחשבון. בעזרתו אפשר לראות אם המרתף נמדד בכלל, באיזה שטח ואם נרשם בנפרד משאר הדירה. אם אין לכם תשריט, אפשר לבקש אותו ממחלקת הארנונה.
כדאי להוסיף גם מסמכים שמתארים את המרתף עצמו: היתר הבנייה או התוכניות שהוגשו לרשות, ונסח רישום או חוזה מכר שבהם מופיע השטח. המסמכים האלה מראים איך המרתף מוגדר מבחינה תכנונית. בצו הארנונה הוא יכול לקבל הגדרה אחרת.
סמנו בתשריט את החלק שבמחלוקת: חדר מסוים, מפלס שלם או אזור עם תקרה נמוכה. כך תוכלו לנסח בקשה ממוקדת, שקל יותר לבדוק אותה מטענה כללית שהמרתף כולו לא צריך להיות מחויב.
סדר הבדיקה: ההגדרה, השימוש, השטח והתעריף
- מצאו את הסעיף המתאים בצו. חפשו את המילים מרתף, מחסן, שטח שירות ובניין מגורים. קראו גם את ההגדרות ואת ההסתייגויות שמופיעות ליד התעריף.
- השוו את התנאים למצב בפועל. אם ההקלה תלויה בשימוש, תארו מה עושים בחלל. אם היא תלויה בגובה, הכינו מדידה לפי הדרישה המדויקת בצו. העובדה שבחוזה המכר החלל נקרא "מרתף" לא מספיקה כדי לקבוע אם הוא עומד בהגדרה.
- בדקו איך חושבה ההקלה. היא יכולה להופיע בחשבון כשטח מופחת או כתעריף מופחת. אם השטח בחשבון כבר קטן מהשטח הפיזי, ייתכן שההקלה כבר ניתנה.
- התאימו את התעריף לאזור ולשנה. גם באותה עיר יש לפעמים כמה אזורי חיוב. השוו את החשבון שלכם לשורה המתאימה לנכס, ולא לתעריף שמופיע בחשבון של שכן או של מכר.
את ההבדל בין שטח פיזי, שטח לחיוב ותעריף אפשר לראות בהסבר על חישוב ארנונה לפי מטר. ההשוואה נעשית על הסכום שמתקבל כשמכפילים את השטח לחיוב בתעריף שנקבע לו.
חיוב ארנונה למרתף: דוגמה לחישוב הפער
נניח שבצו של רשות מסוימת, תעריף המגורים הוא 50 שקלים למ"ר לשנה, ומרתף שעומד בהגדרה נספר לפי מחצית משטחו. המספרים כאן להמחשה בלבד, ואינם תעריף של רשות כלשהי.
בבית יש מרתף של 40 מ"ר. אם הוא חויב על מלוא השטח, החיוב השנתי עליו הוא 40 כפול 50, כלומר 2,000 שקלים. אם הוא עומד בהגדרה ונספר לפי מחצית השטח, החיוב הוא 20 כפול 50, כלומר 1,000 שקלים. הפער בדוגמה הוא 1,000 שקלים לשנה, לפני הנחות אישיות.
אם הצו קובע למרתף תעריף נפרד במקום הפחתה בשטח, החישוב דומה: מכפילים את שטח המרתף בתעריף שלו ומשווים לחיוב שבחשבון. כדי לבקש תיקון צריך להראות שני דברים: שהמרתף עומד בהגדרה המקומית, ושבחשבון חושב לו שטח או תעריף אחר ממה שקובע הצו.
כדי לחשב את הסכום לכל הנכס, אפשר להיעזר בהסבר על בדיקת ארנונה לפי כתובת. שם מוסבר איך מאתרים את חשבון הנכס ומשווים אותו לנתונים של הרשות.
מה מגישים כשמוצאים טעות בחיוב
החוק מונה את העילות שבגללן אפשר להשיג על הודעת תשלום. במחלוקת על מרתף, העילה המתאימה בדרך כלל היא טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו. עילות אחרות בחוק הן נכס שאינו נמצא באזור שצוין בהודעה, ומי שחויב אף שאינו מחזיק בנכס.
בהשגה ציינו את מספר הנכס, את שנת החיוב, את השטח שבמחלוקת, את הסיווג הנוכחי ואת השינוי שאתם מבקשים. הסבירו את הקשר בין העובדות לבין הסעיף בצו. למשל, הסבירו למה המרתף עומד בהגדרה שמזכה בחיוב מופחת, או למה השטח שנרשם גדול מהשטח שנמדד.
- במחלוקת על השטח: צרפו תשריט ומדידה שמראים את הפער. בדקו אם הרשות דורשת מדידה של מודד מוסמך לפי שיטת המדידה שבצו.
- במחלוקת על השימוש: צרפו תיאור ברור של מה שנמצא בחלל, תמונות ומסמכים תומכים.
- אם מישהו אחר מגיש את ההשגה בשמכם: בדקו מה הרשות דורשת לגבי ייפוי כוח וזיהוי.
לפי החוק, הודעת התשלום צריכה לפרט את הזכות להשיג ולערור ואת המועדים לכך. הגישו את ההשגה בערוץ שהרשות מפרסמת להשגות, צרפו את הודעת התשלום ואת העמוד הרלוונטי מהצו, ושמרו אישור הגשה עם תאריך.
מה קורה אחרי ההגשה ומה בודקים בחשבון המתוקן
מנהל הארנונה צריך להשיב בתוך 60 ימים מקבלת ההשגה. אם לא השיב בזמן, ההשגה נחשבת כאילו התקבלה. ועדת הערר רשאית להאריך את המועד מטעמים מיוחדים, ב־30 ימים לכל היותר. רשמו את תאריך ההגשה כדי לדעת מתי עובר המועד.
אם התשובה לא מקובלת עליכם, אפשר להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 30 ימים מיום שקיבלתם אותה. על החלטת ועדת הערר אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. המועדים וההליכים מפורטים בטבלה שבראש המאמר.
כשתתקבל החלטה, השוו אותה לחשבון המעודכן:
- האם השינוי חל על החלק הנכון בנכס?
- האם עודכנו השטח לחיוב או התעריף, כפי שנקבע בהחלטה?
- מאיזה מועד חל התיקון, והאם מופיע בחשבון הזיכוי שנקבע?
- האם נשארה טענה שנדחתה, שעליה צריך להחליט אם להגיש ערר?
שמרו יחד את ההחלטה, את החשבון המתוקן ואת התשריט. אם הסכום בחשבון לא תואם את ההחלטה, תוכלו להצביע על ההפרש המדויק ולבקש מהרשות לתקן אותו. בשנה הבאה בדקו שוב שהסיווג המתוקן נשאר בחשבון, כי צו חדש יכול לשנות הגדרות ותעריפים.











